לע"נ הרב משה ב"ר אשר ישעיה ז"ל, נלב"ע י"א טבת תשע"א
חברת "מי חטאת בע"מ" סיפקה שירותי הזאת מי אפר פרה אדומה לטהרה בכל רחבי הארץ עד לבית הלקוח (ניתן להזות בכל מקום ולא ודוקא בירושלים – עיין רמב"ם פ"י מפרה הל' ב'). התשלום היה רק עבור מילוי המים והולכתן, אבל ההזאה עצמה היתה חינם אין כסף על פי כל כללי ההלכה (עיין רמב"ם פ"ז מפרה הל' א'-ב').
כאשר מנכ"ל חברת "מי חטאת" שמע על הקמת חברה מתחרה בשם "המטהר". הוא חשש לעסקיו וחיפש כל דרך כדי למנוע מהם להיכנס לשוק.
נציג נשלח לירושלים. הוא פגש את איש חברת "המטהר" בשעה שהלך במרץ עם כד מים שכתוב עליו "המטהר" שמימיו נשאבו ממעין השילוח (שרק מי מעיין כשרים שהם נקראים 'מים חיים – פ"ו מפרה ה"א ופ"ב ה"ז). הוא ניסה לקשור עימו שיחה ושאלו בנימוס האם הוא יודע כיצד מגיעים למעיין השילוח ? איש חברת "המטהר" השיב לו תשובה מפורטת בעודו מהלך.
השליח התקשר מיידית למנכ"ל "מי חטאת" והודיע לו בתרועת נצחון שהצליח לפסול את המים שהוליך נושא המים של "המטהר" כיון שהסיח דעתו משמירת המים (עיין פ"י מפרה הל' הל' ה', ערוה"ש העתיד, פרה אדומה פרק ס"ו א'-ב') על ידי שיחה בטילה. אולם המנכ"ל שאל אותו "האם הוא נעצר כשדיבר איתך או המשיך ללכת" ? השליח השיב: "המשיך ללכת". אמר לו המנכ"ל "נכשלת! דיבור פוסל רק אם נעצר לדבר אבל דיבור תוך כדי הליכה אינו פוסל (פ"ח מפרה ה"א, משנה פרה פרק פ"ז מ"ט ו)".
שליח "מי חטאת" האיץ צעדיו לכיון איש "המטהר" וראהו הולך לאיטו וכדו על שכמו. השליח פנה אליו: "רואה אני שהמשא כבד לך, תן לי ואף לי יהיה חלק במצוה". הלה שמח להצעה ושאלו בעודו צועד האם הוא בקי בהלכות הולכת המים ? השליח השיב "בודאי" אנחנו מדברים תוך כדי הליכה ולא עוצרים כדי שהמים לא יפסלו. וכשאיש "המטהר" שמע זאת, הוא מסר לו בחדווה את כד המים.
שליח "מי חטאת" צעד קוממיות כשהכד על שכמו. בדרכו הוא דרס בכוונה על עקרב שנקרה בדרכו, למרות שהוא היה נעול בנעליים גבוהות והעקרב לא היה מזיק לו, הוא הרגו כדי שלא יזיק לאיש "המטהר" שהלך בסנדלים. וכשמסר את הכד בחזרה לנציג "המטהר", הלה הודה לו תוך כדי הליכה על עזרתו.
כשחברת ה"מטהר" החלה בשיווק וכבר הוציאה סכום ניכר לצורך הפירסום, הופיע אדם בשערי בית הדין והודיע שהמים של חברת "המטהר" פסולים כיון שבשעה שנשאו אותם, נרמס עקרב ללא צורך הולכת המים וזו מלאכה הפוסלת אף תוך כדי הליכה (פ"ח מפרה ה"א, משנה פרה פרק פ"ז מ"ט ו, ערוה"ש העתיד הנ"ל). הוא הציג בפני הדיינים סרטון המתעד את הכד שכתוב עליו "המטהר" בשעה שהאדם שלוקחו בידיו הורג את העקרב. ואף עדים באו והעידו שראו זאת, כך שהדיינים לא היו צריכים לסמוך על סרטון שאינו נחשב "עדות" על פי ההלכה.
מנכ"ל ה"מטהר" שהיה נוכח במקום לא היה נראה מוטרד מכך שהעסק שהקים קורס מול עיניו… ולשאלת הדיינים הוא השיב, שהמים שלו כשרים ללא פקפוק. כד המים שעליו מתנוסס שלט "המטהר" היה 'תרגיל הסחה' כנגד חברת "מי חטאת" שרצתה למנוע ממנו מלהיכנס לשוק. המים בהם הוא משתמש לצורך טיהור הטמאים הינם מים אחרים ולא מי כד זה, אלא מי כד אחר שכל פעולותיו נעשוה בהשגחת מומחים מתחילה ועד סוף, ולמקום באו שני עדים שלא נטלו שכר על עדותם שהעידו כדבריו !
בית ועד לתורה 