הקדמת מלאכה ליום טוב הסמוך לשבת/ שיטת הנצי"ב
במגיפה שהיתה לאחר מחלוקת קרח, אהרן מציל את עם ישראל באמצעות הקטורת על פי ציוויו של משה. כמפורש בתורה, במדבר פרק י"ז פס' י"א-י"ב :
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' הֵחֵל הַנָּגֶף: וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם.
ההעמק דבר (פס' י"ב) מדייק מלשון הכתוב שאהרן שינה מהציווי של משה. הציווי של משה היה להקטיר את הקטרת בפנים ולהוציא את המחתה החוצה כשהקטרת עליה שזה הוא איסור שאין בו עונש כרת. אולם אהרן לא נתן את הקטרת במשכן (כפי שצווה על ידי משה) אלא המתין עד שיצא אל העם ושם עשה את האיסור של הקטרת קטורת בחוץ שהוא איסור חמור (יותר מאשר הוצאת קטורת שנעשתה בפנים) שיש בו עונש כרת. ובטעם הדבר כתב ההעמק דבר (פס' י"ב):
אהרן שינה מדבר משה, ולא נתן הקטרת עד שבא אל העם… צוה שיהיה הקטרה בפנים ולא יהיה אלא איסור קטרת זרה, ואיסור הוצאה לחוץ שאין כל זה באזהרת כרת כמש"כ, אבל כל זה כשהוא ברור שכבר החל הנגף, מה שאין כן אם אין ידוע בברור, טוב לעשות איסור חמור כשיגיע לידי פקוח נפש מלעשות איסור קל בשעה שיכול להיות שאין כאן פקוח נפש, משום הכי כאשר נסתפק אהרן אם כבר החל הנגף, שהרי לא דבר בשם ה', ואולי ברחמי שמים נשמע תפלתם לגמרי, על כן לא הקטיר בפנים אלא בבואו למקום הקהל וראה והנה החל הנגף בעם כמו ששמע, אז ויתן את הקטרת על האש.
ובהרחב דבר (שם) מסיק הנצי"ב מסקנה הלכה למעשה מדיוקו בפסוקים (והביאו בקיצור בשש"כ מהד' תש"ס בפרק ל"ב ס"ק ק"ה ונראה שסמך עליו למעשה וכן נקט הגרש"ז אוירבך זצ"ל שהו"ד בנשמת אברהם מהדו"ב לסימן כ"ח עמ' תט"ז):
מזה יש ללמוד ביום טוב שחל בערב שבת, ובשבת יהיה ענין סכנת נפשות, ונצרך לעשות מלאכה ביום טוב או בשבת משום פקוח נפש, אם ברור שתהיה הסכנה בשבת, יותר טוב להקדים המלאכה ביום טוב דקיל משבת. ואם אין הדבר ברור, יותר טוב להשהות, וכשתבא הסכנה אז יחללו שבת קודש מפני פקוח נפש.
יום טוב קל משבת בכך שהעונש על העושה מלאכה ביו"ט הינו מלקות (רמב"ם פרק א' מיו"ט הל' ב') ואילו העושה מלאכה בשבת דינו סקילה (פ"א משבת ה"ב ועי"ש). ולפיכך נוקט הנצי"ב שבמקרה בו ודאי יש צורך לעשות מלאכה עבור חולה שתהיה לו סכנה בשבת, יעדיף לעשות את המלאכה ביום טוב שאיסורו קל ולא בשבת שאיסורה חמור.
בית ועד לתורה 