ההודעה על קידוש ה'חודש הראשון הוא חודש ניסן ביום חמישי בשבוע' נשלחה באמצעות המערכת המאובטחת החדשה של בית הדין הגדול בירושלים לכל בית יהודי בעולם, אחר שחברי הסנהדרין ביררו שהודעות אלו נחשבות אמינות כמו שלוחי בית דין וכמו השאת משואות בראשי ההרים כפי שהיו נוהגים בעבר.
כל חברי קהילת… ששכנה אי שם מעבר לקו התאריך קיבלו את ההודעה. חברי הקהילה חשבו לנהוג ממש עכשיו הלכות ומנהגי ראש חודש ולא להיוודע לכך רק למפרע כפי שהיה קודם השתכללות אמצעי התקשורת !
אולם למרבית ההפתעה רב הקהילה מנע בעדם הוא הפיץ בכל העיר הודעה דחופה: "כיון שאצלנו עדיין יום רביעי בשבוע, אצלנו עדיין לא ראש חודש ! אנו נמתין עד תחילת יום חמישי ואז יהיה ראש חודש אצלינו (מאיר עיני ישראל, הרב אולבסקי זצ"ל רב העיר אירקוטסק, סיביר, עמ' קפ"ד ע"פ הרחב דבר לויקרא כ"ג ג')".
לתושבי העיר היה די זמן להתכונן לעליה לרגל (וי"א שבקרבן פסח חייבים גם בני חו"ל- בנין ציון החדשות פ"ד) ואף שהיו להם כבשים בני שנה ללא מומין שכשרים לקרבן, לא היתה אפשרות להעלותם לטיסה.
ברשת הם מצאו 'סוחר כבשים ירושלמי' שכתב להם שהוא מתרגש לשמוע על החלטת קהילה שלימה לעלות לרגל !
אמנם קיימת הבטחה לעולי רגלים "ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' (פש' כי תשא), אולם זו הבטחה לגרים בארץ ("ארצך") ולא לתושבי חו"ל.
בהתכתבות ביניהם הסוחר הביע בפניהם את התפעלותו ושריין להם כבשים ב'מחיר מבצע' מיוחד.
בבואם לירושלים, בהגיעם לשווקי העיר, הם נוכחו לדעת שהכבשים שהוצעו להם זולים בצורה משמעותית ממחיר השוק והודו לסוחר מאד.
כמה אנשי עסקים שביניהם חשדו במחיר הזול ושכרו מומחה למומי בהמות שיבדוק את הכבשים – והלה חזר והודיע שאין מומין !
הם לא היו רגועים, אולי אלו כבשים גנובות ? עתה היה תורו של הבלש הפרטי להכנס לעובי הקורה. והוא גילה שעדר כבשים זה, גדל בתנאים ירודים וניזון ממאכלים רעילים ומסוכנים !
רב הקהילה הזדעזע, שהרי קיימת סכנה באכילת בשר כבשים אלו ואפילו לקרבן עולה שאדם אינו אוכלו, אסור להקריב מבהמות אלו (עיין חיי עולם נטע סי' טו-יז מהמחבר הנ"ל ובמכתבי בעל הצפנת פענח ובמסקנות שם). כאשר הם הציגו את הממצאים בפני הסוחר – הוא ברח ונעלם…
הם מצאנו חוות כבשים שנשארו לה כמה כבשים בודדות, אולם לא קויימה בהם מצוות "ביקור ארבעה ימים" קודם הפסח[1], וכיון שלא נמצא קרבן אחר התירו להם לקחתם לקרבן (עיין מנ"ח ה'),
וכאשר הם עמדו על גגות ירושלים בקריאת ההלל נתחדשה להם כוונה: "שומר פתאים ה' (-כפי שהיו בשעה שסמכו על הסוחר) "ולי יהושיע" (שמצאנו כבשים)!
ונזכה במהרה לישועה מלאה כפשוטה, לאכילה בטהרה, בבית הבחירה !
[1] עיין פסחים צו. – בדיקתו ממומים ארבעה ימים קודם הפסח
בית ועד לתורה 