עשיית מלאכה בשבת – כאשר יש אפשרות לעשותה בחול
יד. בפשטות, בכל מקרה בו קיימת אפשרות לעשות מלאכה עבור חולה ביום חול ולא בשבת יש לעשותה בחול. אמנם במשנה ביומא דף פג. למדנו:
ועוד אמר רבי מתיא בן חרש, החושש בגרונו מטילין לו סם בתוך פיו בשבת מפני שהוא ספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת
בגמ' ביומא בדף פד: ביאר רב יהודה את סיום דבריו רבי מתיא בן חרש:
אמר רב יהודה אמר רב, לא ספק שבת זו בלבד אמרו אלא אפילו ספק שבת אחרת (רש"י: לא שיהא ספק הנפשות לשבת זו, אלא אפילו אין הספק לשבת זו, דפשיטא לן דהיום לא ימות, אלא ספק שאם לא יעשו לו היום – שמא ימות לשבת הבאה).
היכי דמי כגון דאמדוה לתמניא יומי (רש"י: רופאים לעשות לו הרפואה שמנה ימים) ויומא קמא שבתא מהו דתימא ליעכב עד לאורתא כי היכי דלא ניחול עליה תרי שבתא קא משמע לן.
ויש לעיין מה היא המציאות עליה דן רבי יהודה, אם מדובר בספק נפשות לשבת הבאה אם לא יעשו עבורו מלאכה בשבת זו, מה החידוש בדבר והרי ספק פיקוח נפש הוא, ואם אין הכרח לעשות המלאכה בשבת זו ואפשר לדחותה ליום ראשון, מדוע לחלל שתי שבתות כאשר אפשר לחלל שבת אחת בלבד ?
וחידש שם הרש"ש:
ואם נצרך לעשות לו הרפואה ב' פעמים פעם א' היום דוקא והב' נוכל להמתין עד לאורתא מ"מ מותר לעשות לו גם פעם הב' בשבת הואיל דכבר ניתן עליו לחלל את השבת מה לי חילול אחד מה לי ב' פעמים… ועתה חדש לנו רב דאף בשתי שבתות אמרינן סברא זו דכיון דנתנה שבת לדחות מה לי שבת א' או שתים.
אמנם אף לרש"ש, אם יש אפשרות שלא לחלל שבת כלל, כגון שאפשרי לעשות עבורו מלאכה רק בימות החול, אף אם הוא עתה במצב של פיקוח נפש, לא שמענו היתר לכך (וכך דייק מדבריו בהערות רבינו הגרי"ש אלישיב שם ועי"ש לגבי יום כיפורים) , רק במקרה בו יש צורך לחלל שבת בהכרח, הותר לשיטת הרש"ש לחלל פעמים באותה שבת (אף שהפעם השניה אין הכרח לעשותה בשבת) או אפילו לחלל בשבת אחרת. ונראה שטעמו הוא שכיון ש'שבת' זו ושבת אחרת היא אותו איסור אין לחלק בין שבת זו לשבת אחרת (ויל"ע מה יאמר לגבי חילול שבת ולאחר מכן יו"ט כאפשרי שהפעם השניה לא תהיה ביו"ט כי אם בחול, וצ"ע).
ועיקר שיטת הרש"ש שפיקוח נפש שמחייב חילול שבת, אין איסור שבת חל עליו יותר וממילא יכול לעשות פעולה נוספת בשבת זו או בשבת אחרת שכיון שהוצרך לחלל שבת פעם אחת, הינה חידוש גדול שיש לעמוד על טעמו, וצ"ע.
ולשיטתו יש מקום לומר שניתן להקדים מלאכה בשבת עצמה קודם שעת ההכרח ובודאי גם בבין השמשות דלא גרע משבת אחרת או פעולה נוספת באותה שבת אא"כ נאמר שהתחלת מעשה פיקוח נפש צריך להיות בשעת הפיקוח נפש ולא קודם לכן, אולם הרש"ש עצמו סובר שיש להקדים בשבת עצמה מדין "זריזין מקדימין" (כנ"ל אות יג).
אמנם דברי הרש"ש אינם על פי שיטת רש"י שהרי רש"י התיר לחלל שתי שבתות רק מכח ספק הנפשות שכרוך בכך.
טו. בשו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן ס"א הקשה ג"כ על רש"י (שאם מדובר בספק נפשות מה החידוש) וביאר:
והנראה לפרש דמיירי כגון שהרופא אומר בשבת בבוקר דצריך לעשות הרפואה למשך שמנה ימים רצופים ד' פעמים במעת לעת, ואם לא יעשה כלל יסתכן, ומ"מ אפשר להתחיל במוצאי שבת ולהמשיך עד אחרי השבת הבאה, ובזה אמרינן כיון דצריך כבר לחלל שבת אחרת שפיר דמי להתחיל בשבת זו לעשות הרפואה היום שני פעמים ושני פעמים בשבת הבאה, כיון דסוף סוף הוא בספק סכנה אם לא יעשו לו הרפואה, וגם דיש לחוש שבשבת הבאה לא יוכל לעשות מאיזה סיבה, ודו"ק היטב כי בזה יתיישבו כל הקושיות ברש"ש שם. ואפשר גם לדחוק ולהעמיס כן בלשון רש"י ודו"ק.
אף לשיטתו ההיתר בשבת הראשונה הוא רק מכח זאת שהכרחי יהיה לחלל את השבת השניה אבל אם אין הכרח כלל לחלל שום שבת אין היתר לחלל שבת אם אפשרי ללא חילול שבת כלל ובפשוטם של דברים אין זו כוונת רש"י אף שכתב לדחוק זאת בלשונו.
טז. ובעצם הענין, יש לעיין האם לחדש ולומר שכיון שהחולה במצב של פיקוח נפש נתיר לחלל עבורו שבת היום אף שניתן לעשות עבורו מלאכה במוצאי שבת (וממילא ודאי שיהיה מותר להקדים בשבת עצמה לעשות מלאכה שצריך לעשות קודם ובודאי להקידם לבין השמשות) ?
מדברי רב יהודה בשם רב (אות יד) שהזכיר דוקא שתי שבתות ומדברי (רש"י) הרש"ש והדברי יציב, מוכח שלולי הצורך של פיקוח נפש לחלל שבת אחת, אין הו"א להתיר לחלל שבת אם יש אפשרות לעשות הכל בימות החול. כלומר מצב 'פיקוח נפש' אינו מהווה היתר לחילול שבת אם אין הכרח בדבר (ועין אות ב').
בית ועד לתורה 