מר ירושלמי לא העלה על דעתו להיות בפורים מחוץ לעיר הקודש, אולם ביטול הטיסות מנע ממנו לשוב לעירו. צער רב מילא אותו שלא יוכל לקיים פורים בט"ו אדר.
היה מי שניסה לנחמו (ע"פ דברי הרמב"ן בתחילת מגילה), שמעלתם של הפרזים גדולה ממעלת בני הכרכים ! הפרזים חשו בסכנה ומיד מעצמם (אף ללא תקנת מרדכי ואסתר) ציינו את שמחת הפורים, לעומת בני הכרכים המוקפים חומה שלא התעוררו מעצמם לחגוג. ולכן: "זכות היא לך להיות מהמקדימים".
מר ירושלמי לא השתכנע, כל ימיו הוא 'איש ירושלים' ומעשיו על פי "לוח ארץ ישראל" הירושלמי, מה לו ולסברות…
הוא החליט ליצור קשר עם בית הוראה ירושלמי ותיק אולי משם תצמח הישועה… הרב המשיב שמע בקשב את שאלתו, ושאל ביובש: "היכן אתה גר בירושלים" ?
מר ירושלמי קצר הרוח לא הבין מדוע זה חשוב, והשיב: "בשכונת גבעת שאול" !
הרב המשיב ענה בחדות: "גם בהיותך בגבעת שאול עליך לחגוג את יום י"ד באדר – פורים דפרזים ! שכידוע שיטתנו היא כשיטת הגרמי"ט זצ"ל שמפורסמת בלוח ארץ ישראל במסגרת, שכל השכונות החדשות המרוחקות יותר מ'מיל' (- כק"מ) מחומת העיר העתיקה, זמן פורים שלהם הינו בי"ד באדר !
וכל שנה מתקיים מנין בי"ד אדר בשכונת עץ חיים עם קריאת מגילה בברכה (מתחת לגשר המיתרים)[1] בזכות מה שאירע לך השנה – לא תטעה בשנים הבאות" !
’
הוא נדהם ! ובירר שרוב רבני ירושלים לא קיבלו שיטה זו וכל ירושלים חוברה לה יחדיו !
ובצעד מפתיע (שיש לדון בו האם הוא נכון הלכתית) הוא פנה לבית הוראה אחר…
הוא לא נשאל באיזו שכונה ירושלמית הוא גר וקיבל תשובה שהפתיעה אותו: "כיון שבזמן יציאתך לדרך מירושלים תכננת להיות בירושלים בט"ו אדר ורק בגלל הכרח נשארת במקום שקוראים בי"ד – פורים שלך הינו בט"ו (פשט השו"ע באו"ח סימן תרפ"ח ה' ומשנ"ב ס"ק יב)"[2] !
הוא 'קפץ' על המציאה. אבל תמה, כיצד יקיים משלוח מנות והלא הסובבים אותו הינם 'פרזים', עד שפנה לחברת שליחויות ירושלמית שתשלח עבורו 'בו ביום ולקיים משלוח מנות בהידור באמצעות שליח בדוקא !
ואז כשהוא כבר "עייף ויגע" וחשב שהגיע למנוחה, הגיעה הודעה: "טיסות עקיפות לארץ במחיר מפולפל שמבוצעות על ידי חברת הטיסה "מוקפין ומרוויחים" וניתן להספיק להגיע לארץ לפני פורים דמוקפין, במקרה של אי הגעה לירושלים לפני ליל ט"ו – כספך לא יוחזר". אבל הוא חס על כספו והחליט להישאר במקומו. האם עתה הוא עדיין בן ט"ו והרי אינו מוכרח להישאר במקומו ? האם הקוראים יעזרו לו ?
[1] אמנם כדי לצאת מחשש ברכה לבטלה, מביאים בן י"ד 'ודאי' שיקרא שם שחוזר למקומו בי"ד – עיר הקודש והמקדש ח"ג עמ' תכ"ח.
בית ועד לתורה 