מהלכות אסמכתא (הטלת תנאים בקנין, פשרה, גורל ועוד)
דיני אסמכתא מלמדים מתי התחייבותו של אדם מחייבת ומתי אין משמעות להתחייבותו.
לדעת חלק מהפוסקים, אסמכתא הינה חידוש מדברי חכמים (עיין עמ' יב), שחכמים ירדו לסוף דעתו של אדם שפעמים למרות שקיבל על עצמו חיוב, לא גמר בליבו להסכים (כגון שאומר 'אם לא באתי' עד יום פלוני יוטל עלי חיוב מסויים) ולכן קבעו חכמים שאין משמעות למעשיו. ונמצא שחכמים באו ללמד שאדם לא יטול על עצמו חיובים בשעה בו הוא לא גומר בדעתו לקיימם, ואם עשה זאת, חכמים סייעו לו שלא יהיה תוקף למעשיו
וכמבואר באריכות בחיבור שלפנינו.
סיוון תשע"ב
בית ועד לתורה 