האוכל הגיע ! אנחת רווחה. המשפחה שהתה במתחם אירוח והזמינה את סעודות השבת – המשלוח התעכב והגיע רק סמוך מאד לשבת.

בני המשפה מיהרו לסדר את המאכלים. אולם אבי המשפחה עצר בעדם:: "השליח לא נראה יהודי !  הלכה היא שבשר ושאר מאכלים שנשלחו ללא חותם או שתי חותמות, ע"י מי שאינו נאמן  אסור לאכול מהם (עיין בפרטי הדין בשו"ע יו"ד סי' קיח). המשלוח הגיע ללא 'חותם' וללא סימן. אולי השליח החליף בדרך ? אולי מחמת העומס לבעל הקייטרינג לא היה די אוכל לכל ההזמנות, והמשלוח הוא ממקור לא כשר ? נאכל מהחלות והשימורים שהבאנו איתנו לשעת חירום !

בני המשפחה שמחו שלא יכשלו ושלא יעברו על דברי חכמים, והשלימו עם אכילת השימורים… (איפה מוצאים משפחה שכזו… ? )

אבל היה מי ששאל: "איפה הוא היה יכול להחליף או לקנות אוכל לא כשר ? הוא נסע בדרכים ראשיות, יעצור בצד ויחליף ? הוא יפחד שכולם יראו אותו".

תשובה: "אכן אם השליח עובר ב'דרך מעבר לרבים' אסור לשלוח עימו לכתחילה אבל בדיעבד מותר (שו"ע יו"ד קי"ח ס"ק ז' ועי"ש בערוה"ש סי' כ"ו). אבל מי אמר שהוא נסע בדרכים ראשיות (ואכמ"ל במציאות שלנו האם מקום מעבר רבים הינו סיבה ל'מירתת') ?"

הם בדקו את המשלוח האם בכל אופן יש בו סימן. אחד מהנוכחים צעק: "בשוקיים של העוף יש חתך – סימן שבדקו בו את צומת הגידים של העוף שאינו קרוע ואין בו חשש טריפה" – ומוכח שזה עוף של יהודים, גויים לא יטרחו לעשות חתך בכל שוק ושוק (עי"ש בשו"ע סעיף ה')  -אפשר לאכול את העופות" !  (אכמ"ל לגבי התיבול וכו' ועי"ש ברמ"א לגבי שאר החתיכות הנמצאות סמוך לחתיכות שש בהם חתך).

אחד מבני המשפחה ניסה להשיג את בעל הקייטריג ולברר כיצד זה שלח את המשלוח ביד גוי – כמה דקות סמוך לשבת הוא הצליח להשיגו : "למה אתה חושב שהשליח גוי" ?

"הוא היה מגולח בכל שער ראשו, והלכה היא שאסור לעשות קרחת (שו"ע יו"ד קפ"א) לא היה לו כיסוי ראש – הלך עם כובע להגנה מפני השמש…"

בעל הקייטרינג :"הוא יהודי כשר ! הוא במסורתו נוהג כשיטת הרמב"ם (שאיננה שיטת השו"ע ופוסקים) שמותר לגלח כל שער ראשו אם אינו מספר השערות בתער (עיין שו"ע יו"ד קפ"א ג') ! אגב, הסיבה שהמשלוח התעכב, כיון שהשליח הוא משגיח הכשרות אצלנו. והוא פסל לנו שק שלם של אורז, מחמת תולעים שנתגלו בו. לאחר שהגיע שק אורז חדש הוא גם כן פסל אותו כיון שהיה זה אורז לבן שהגיע ממפעל לא ידוע והוא חשש שאחר הקילוף הוסיפו חומר בעייתי להברקתו[1]… ורק ברגע האחרון השגנו אורז ללא ספיקות וכל זאת בזכותו !

("ותן בליבנו לראות מעלה חברנו"!).


[1] יש לבדוק עד כמה תופעה זו מצויה.  – ראה בויקפידה ערך אורז. וגם מזרח ומערב חנויות – קיצור תולדות האורז – הסוגים, רמות האיכות וכמה עובדות מעניינות. אנציקלופדיה לכשרות המזון בהלכה, מזון מן הצומח עמ' פט. ויש לדון על אורז מועשר.