עקב המצב הבטחוני הוגברה השמירה בכניסה לתחנה. השומר שישב בביתן הכניסה, שם לב לאדם ממושקף שעמד סמוך לביתן והסתכל עליו במבט בוחן. הדבר העלה את חשדו של השומר שזכר את דברי הרמ"א: "…שצריך ליזהר אדם מלהסתכל בבית חבירו, עד שהוא נתפס כגנב בראייה ההיא, כיון שאין לו טענה" (פירוש: אדם המתבונן על בית חבירו נראה כמי שמתכנן כיצד יוכל לפרוץ ולגנוב מהבית ולכן יש להימנע מכך – חו"מ קנ"ד ג').
השומר ניגש בזהירות לאותו אדם ושאל אותו לפשר מעשיו. והלה השיב, שהוא לא מבין מדוע לביתן שמירה קטן שאין בו שיעור של חדר המחוייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות), יש מזוזה בפתח ?
השומר לא ידע האם החשד סר או שמדובר ב'פעולת הסחה', אבל הוא לא נמנע מלהשיב לשואל שזו היא שיטת בעל ה'חמודי דניאל' שחדר שמשתמשים בו יש לקבוע מזוזה אפילו שיעורו קטן (הו"ד בפת"ש יו"ד רפ"ו ס"ק י"א, בשם חמודי דניאל כת"י ונדפס שוב במילואו באוצר ספרי מזוזה לסימן רפ"ו סעיף י"ג עי"ש).
האדם התקרב לביתן והשומר ערך בדיקה מדוקדקת בחפציו. תוכ"ד שהאדם מסביר לו שהוא יוצא לנסיעה קצרה בלבד וישוב בעוד כשעה. כאשר הוציא השומר לחמניות מהתיק הסביר הנוסע שזו "צידה לדרך". השומר נדרך, אולי הלחמניות ממולכדות, לנסיעה קצרה אין צורך בהרבה לחמניות !
עתה היה תורו של הנוסע להתפלא: "והרי אליעזר לקח עימו מגדנות, כיון שכל הנוסע לוקח עימו צידה לדרך (בראשית רבה ס' יג) ואף לדרך קצרה יש לקחת צידה לדרך כמבואר בגמ': "סלקת לאיגרא – שירותך בהדך" (פסחים קיג. – אם עלית לגג קח עימך את סעודתך, כלומר גם לדרך קצרה יש לקחת צידה לדרך). וכתב המשנ"ב: "ויזהר כל אדם שיהיה לו פת אפילו הולך במקום קרוב ובמקום דשכיח פת כי כמה פעמים שיקרה מִקְרוֹת ר"ל בדרך (או"ח ק"י ס"ק כ')[1]".
השומר גילה נרתיק טלית ותפילין – לשם מה נחוץ, אם חוזר עוד שעה ? והלה הסביר: "נכון לכל ירא שמים בעת יציאתו לדרך שיקח עמו הטלית ותפילין שלו אפילו הוא נוסע למקום קרוב ודעתו לחזור היום פן יקרה איזה מקרה ויתבטל ממצוה" (משנ"ב הנ"ל).
השומר הביע את התפעלותו מבקיאותו של הנוסע בהלכה ובמנהג. והנוסע פנה לעבר הכניסה. אולם ברגע זה התנפלו עליו כמה אנשי אבטחה ועצרו אותו במקום, בעקבות לחיצת השומר על כפתור החירום. חקירה גילתה שמדובר במרגל שצילם לצורך תיכנון פיגוע.
השומר הסביר שמה שהנוסע עורר את חשדו כיון ציטט במדוייק את דברי הפוסקים בע"פ כולל המקור המדוייק. ואז ראה שראה שהמשקפיים שהרכיב הנוסע היו בעלי "בינה מלאכותית" שקלטו את שאלותיו וסיפקו תשובה מיידית במסך קטן והוא מיהר להקריא אותם. ובשעת מעצרו הופיע על מסך המשקפיים: "לתת אל ליבנו שכל המיצר לישראל שנאוי לפני השם" (חינוך, תר"ג) !
[1] ויש מי שכתב שאם לוקח עימו כסף ויכול לקנות בדרך אין להקפיד.
בית ועד לתורה 