הם כמעט והתעלפו. באמצעי התקשורת פורסם שהאולם בו תתקיים חתונתם מחר – נסגר מחמת "פשיטה" משולבת של משרד הבריאות שגילה ליקויים חמורים ושל המשטרה שגילתה במקום העסקת והלנת שב"חים. ובכלל לא היה לאולם "רשיון עסק". מה יעשו עתה ? ומה עוד שכבר שילמו מקדמה רצינית !

הם היו למדנים וידעו את הדין, מצידו של בעל האולם לא מדובר ב"אונס" שיכול להקל על מי שחוזר בו אפילו ב"דבר האבד" (עיין פתחי חושן, שכירות פרק י"א י"ח ואילך), נסיבות אלו של בעל האולם, הינם פשיעה "בדבר האבד" (שכולל גם הפסד הענין ולא רק הפסד כספי-  חו"מ של"ג ה') !

הם קראו בעיתון שמשרד הבריאות סגר את המקום בגלל עכברים שנמצאו במטבח, סירים לא נקיים וכו'. וגם  נתגלו "דפי נורי" העשויים מאצות ים (עבור הסושי של המנה הראשונה), מלאי סרטנים וכו' – ברמה שעוברת את כל התקנים…

הם התפלאו: "משגיח הכשרות לא גילה מה קורה באצות" ?

מס' הפלאפון של המשגיח נמסר להם בעת ההזמנה. הם שלחו לו הודעה והתשובה הגיעה מיד: "בודק האצות אחת אחת מאחורי האור (ולא מול האור !) על פי דעות מחמירות ביותר ומוציא את השרצים וגם לא סומך על קולא של 'י"ב חודש'[1]. אבל האולם נסגר קודם הבדיקה' !

כל זה כמובן לא פתר להם את הבעיה, אמנם הם הרוויחו שחלילה לא יגרמו נזק בריאותי לאורחים שלהם…

למרבית הפליאה בעל האולם התקשר אליהם. הוא כמובן יחזיר להם את המקדמה ואפילו ישלם להם עבור שכירות אולם החדש – עד כפל מהמחיר אותו התחייבו לשלם (ע"פ שיטת הרא"ש שהובאה בסמ"ע של"ג ס"ק כ"ה) ובכלל זה ההוצאות הנוספות כדינו של אדם שסמכו עליו וחזר בו[2] (ועל פי שיטת הרמ"א בחו"מ י"ד ה' וע"ע מעט צרי ו' פ"ה).

כעבור כמה דקות הוא התקשר שוב והציע להם אולם נוסף קרוב שכבר הוא מיוזמתו יצר עימו קשר והמקום פנוי ! האולם עם רשיון עסק ועבר את כל הביקורות וגם יש בו מד רעש תקני המחוייב על פי החוק שמנתק את הרמקולים בעליית מפלס הרעש, שהרי הלכה היא: "צעק באזנו וחרשו, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים" (חו"מ תכ כה). כמובן הם קיבלו את ההצעה – וכי מה יכלו לעשות ?

כעבור כמה שבועות התבררו העובדות, לא היתה שום ביקורת. בעל האולם הפיץ את הידיעה, כיון שמכר את המגרש, הרווח מהמכירה היה כה גדול שאיפשר לו לשלם לבעלי השמחות כפי הדין.

עוד התברר, שבאולם כלל לא היה משגיח כשרות והתשובה המפורטת שקיבלו מהמשגיח היתה של "בינה מלאכותית", שהפעם כתבה נכון…


[1] שו"ע יו"ד פ"ד י"ב, בריה שאין בה עצם אינה מתקיימת יותר מי"ב חודש (וכמובן צריך לוודא שעברו י"ב חודש). ויל"ע מה הדין אם למרות זאת היא נראית אחר י"ב חודש ואיננה עפר בעלמא ? עיין בדיקת המזון כהלכה, הלכות, פ"ט הערה 1 עמ' 157, במאמרו של הרב יצחק דביר באמונת עתיך 125, ספר כושרות עמ' 40. אמנם יל"ע לגבי סרטנים שבאצות שיש להם שלד/עצמות ולא נאמר לגביהם ההיתר. עיין תולעת שני ח"ב עמ' רצב-רצ"ג בכל הענין ובדרך הבדיקה.

[2] אכמ"ל מה יסוד החיוב, עיין פתחי חושן, שכיורת י"א ס"ק ל"ד שחייב קנין, אמנם פדט לשון הש"ך בסימן של"ג ס"ק כ"ט שאף ללא קנין, וע"ע דרכי חושן, שכירות פועלים של"ג ס"ק מ"ב.