המו"ץ (=מורה צדק) שהשיב לשאלות רבים אודות כשרות האתרוגים, ניהל רישום דקדקני של שם השואל, פרטי התקשרות ומקום הקניה. המזכיר שבכניסה ללשכה החזיק מכשיר ממוחשב מיוחד שמצלם ובודק את האתרוג מכל צדדיו, כולל מימדי האתרוג (אורך רוחב), נפח האתרוג, ומשקלו[1]. אנשים 'רטנו' על התהליך הארוך, אולם זה היה תנאי בל יעבור לבדיקת האתרוג.
ללשכתו נכנס אדם עם אתרוג נאה מאד למראה. אמנם במבט ראשון גודלו היה לא הרבה יותר מהגודל ההלכתי המחייב (נפח האתרוג צריך להיות לפחות כנפח "ביצה"[2]). המו"ץ הביט בדו"ח המכשיר הממוחשב והתברר לשמחת השואל שמשקלו היה תקין, ואף יש בו שיעור "הידור"[3].
המו"ץ ביקש לברר האם האתרוג נקטף לאחרונה והרבו להשקותו כדי שיגדל נפחו, שאז החשש הוא שיצטמק לפחות מכשיעורו במשך החג (ונחלקו פוסקים האם לפוסלו עתה מחמת שעתיד להתייבש לפחות מכשיעור, ואף שרבים מכשירים[4], הוא ישאר ללא אתרוג !). השואל בירר והתברר לשמחתו שחששות אלו אינם קיימים.
בסוף יום העבודה לאחר ראיית מאות אתרוגים. המכשיר פלט סיכום יומי. המו"ץ נדהם לגלות, שעשרים אתרוגים היו באותו נפח, באותם מימדים (היחס בין האורך לרוחב), ובאותו משקל !
כיון שהכל מתועד, הוא מייד גילה שכל האתרוגים הם מאותו משווק.
המו"ץ יצר עימו קשר. והלה הסביר, שהוא מגדל את האתרוג "בדפוס" אחיד (תיבה חיצונית שבתוכה גדל האתרוג) דבר המסביר את אחידותם ואת יופיים, שום עלה או קוץ לא נוגעים בהם במהלך הגידול. והמו"ץ אישר שהגידול באופן זה כשר כיון שנשמרת צורת אתרוג (תרמ"ח יט).
המו"ץ עיין שוב בתמונות האתרוגים אשר ברשותו וחשדו התעורר. באישון לילה הוא קם ממיטתו, נסע לפרדס המדובר. וכפי שהוא ציפה הוא מצא בשוליו 'דפוסי אתרוגים' זרוקים והוא הביאם ללשכתו.
בשעת בוקר מוקדמת הוזעקו כל קוני האתרוגים ה'ידועים', ללשכת המו"ץ, כולם הונחו על השלחן והמו"ץ הראה להם שבנקודה מסויימת בכל האתרוגים הצבע הצהוב קצת כהה יותר מצבע האתרוג, הוא עבר אתרוג אתרוג, שפשף את הצבע וגילה בכולם נקב הפוסל שהוסתר באמצעות הזרקת צבע צהוב מוקצף לתוך החור[5]….
תדהמה. ואז שאלה ,כיצד הוא שם לב לדבר ?
המו"ץ השיב שעתה הם מבינים את דקדקנותו לצילום ותיעוד האתרוגים. בתמונות שברשותו הוא גילה את שינוי הגוון בכל האתרוגים באותה נקודה. הוא הראה להם את דפוסי האתרוג שאסף בקצה פרדס האתרוגים ובכולם יש בליטה פנימית חדה באותה נקודה שגרמה לנקב הפוסל !
[1] עיין אוצר ארבעת המינים פרק ל"ד סעיף ג', ביחס בין נפח ומשקל באתרוג. ולחזו"א 100 ג' ולגר"ח נאה 57.6
[2] לשיטת שו"ת חת"ס או"ח קפ"א, כגודל ביצה שבזמנינו (ואכמ"ל בגדלים השונים כיום, ואף הצל"ח יודה) ואחרים חלקו – עיין ביאו"ל תרמ"ח כ"ב.
[3] ולגבי הידור עיין או"ח תרנ"ו א',
[4] עיין שע"ת תרמ"ח ס"ק כ"ב, אוצר ארבעת המינים ל"ד י"א שיש להכשירו.
[5] עיין שו"ע תרמ"ח ב'-ג'
בית ועד לתורה 