קבוצת החברים הגיעה למרכז הקניות ('קניון') לבושים בגדים נאים כראוי לחול המועד[1] ותכננו את "חוויות הקניות" למשך כל היום. אמנם, החנויות היו סגורות ומעטות מהן היו פתוחות בפתח צר בלבד.

מה קרה ? הוכרז מצב חירום ? הם בדקו ברשתות, לא הוכרז על מצב מיוחד.  בצר להם הם פנו למוכר הפיתות, והלה הסביר להם שחול המועד אסור במסחר !

"אז למה אתה פתוח ? למה חלק מהחנויות פתוחות, רק ב"פתח צר" ? מוכר הפיתות הסביר שהפיתות מיועדות לצריכה מיידית וזה הוא 'צורך המועד', ולכן החנות שלו פתוחה כרגיל, אבל חנויות שהסחורה שלהם לא יחודית לשימוש קצר, מותר לקנות בהם לצורך המועד בלבד, אבל הן לא אמורות "למשוך קונים" (עיין פרטי הדין תקל"ט י-יא), וזו הלכה בסיסית מהלכות חול המועד !

הם כמובן קנו פיתות טריות והתיישבו לאכול אותם, לא לפני שוידאו עם מוכר הפיתות (שקישר אותם עם המשגיח) שהסוכה כשרה, לא רק במה שנראה לעין (כגון, שאין עץ מעל הסכך) אלא גם במה שלא "נראה לעין". כגון, שבוני סוכה שרצו לעבוד בצל ולא תחת השמש הקופחת, לא הניחו את הסכך לפני העמדת הדפנות[2]. היה להם ספק לגבי מיקום הסוכה כיון שהיא היתה בחצר של בית סמוך, אמנם בדיעבד סוכה שנבנתה על קרקע גזולה לא נפסלת (או"ח תרל"ז ב') אבל הם רצו להיות "לכתחילה" והמשגיח הסביר להם שזו חצר ביתו הפרטית של מוכר הפיתות ו"נבדק בטאבו".

מוכר הפיתות תמה באזניהם : "איך זה שאתה מבינים ומדקדקים בהלכות סוכה, ואין לכם ידע בסיסי בהלכות חול המועד" ? והם ענו לו שבאמת אין להם תשובה…  אבל הבטיחו שעד לחול המועד הבא הם ילמדו הלכות אלו היטב ויבואו אליו לבחינה והמוכר קטע אותם: "תוסיפו בלי נדר" – כי אמירה ללימוד כמוה כנדר (עיין נדרים ח.)

מה יעשו עתה ? הם החליטו "להתחבר לטבע" ופנו ל"קטיף פירות תיירותי" שבקצה השכונה.

ואף שביום רגיל הם "יוצאים לטבע בבגדי טיול – בחול המועד הולכים בבגדים נאים גם בטיולים![3] וכמו שבשבת לובשים בגדי שבת גם בהיותו לבדו בביתו – מחמת כבוד השבת (משנ"ב רס"ב ס"ק ו').  

בפתח המקום עמד בעל המקום שהתעניין במטרת הקטיף. והם לא הבינו מה איכפת לו למה הם באים -הוא לא רוצה להרויח ?  

הוא הסביר, שאם מטרתם לאכול בחול המועד, הקטיף יכול להיות מותר (ונתן להם הסבר קצר לגבי הפרשת תרו"מ), אבל אם הם קוטפים ומביאים הביתה עבור "אחר החג" – אין שום היתר לקטוף בחול המועד (וגם כשיש היתר לצורך המועד יש לעשות בצינעה – תקל"ט ה'[4]), והוא מעדיף להפסיד פרנסה ולא להפסיד בעשיית מלאכה !

הם שקלו ללכת למקום נוסף, אבל חששו שגם הוא יהיה סגור. שבו לביתם, הכינו סעודת חג למשפחה וישבו כולם יחדיו וקיימו את מטרת המועדות: "אוכלים שותים ויגיעים בתורה" (עיין ירושלמי מו"ק פ"ב ה"ג) ! שנזכה !


[1] עיין שה"צ תק"ט ס"ק ד'

[2] רמ"א תרל"ה א' ועיין במשנ"ב ס"ק ט', שבדיעבד הב"ח מכשיר והרבה אחרונים חלקו עליו ואסרו אף בדיעבד.

[3] וכך גם בשעת נפנוף ה'מנגל', בחוה"מ (וביו"ט).

[4] ויל"ע שלפי"ז קטיף תיירותי אף שהוא לצורך המועד עצמו יש לאסור שהוא נעשה בפרהסיא ובפירסום, וצ"ע.