באסיפת בחירות, התלהטו הרוחות. אחד מהנאספים קרא לעבר המועמד "רשע" ! כל הקהל השתתק מחריפות הדברים, שהרי הקורא לחבירו רשע מותר להכותו (סמ"ע ת"כ ס"ק נ"ו), היה מי שניסה לעשות דין בעצמו ולהכות את הקורא –בהתערבות כמה אנשים נמנע הדבר.
למחרת היום, בראיון שנערך עם 'הקורא', הוא נשאל האם הוא רוצה להביע חרטה על דבריו. והוא השיב בנחרצות שלא, שהרי כתב הרמב"ם (פיהמ"ש אבות פ"א משנה י'): "כיון שנתמנה אדם מלמטה נעשה רשע מלמעלה[1]"- ו'המועמד' הינו כבר ממונה על הציבור מזה שנים, ומה האיסור בציטוט דברי הרמב"ם !? כל הרשתות געשו ודשו בענין.
כמה ימים לאחר מכן, שוב עלה הנושא לכותרות. חנות חדשה נחנכה ברוב פאר והדר (כמובן בקביעת מזוזה בברכה – שיתכן שיש בכך חשש ברכה בטלה אם המקום אינו מקום שינה ואינו מקום אכילה ושתיה) סמוך לחנותו של 'הקורא', באופן שיכול לסכן את פרנסתו – התברר שבעל החנות הינו מיודענו 'המועמד' !
אמצעי התקשורת עטו על ה'מציאה' ורבים פנו לפותח החנות בשאלה: "הלכה מפורשת היא: 'גֵר ממדינה אחרת שבא לעשות חנות בצד חנותו של זה, או מרחץ בצד מרחצו של זה, יש להם למונעו (שו"ע חו"מ קנ"ו ה')" – וכיצד אתה שגר בעיר אחרת פותח חנות בעירו של 'הקורא' ואינך חושש לעבור על ההלכה ?".
'המועמד' לא הסתיר את התפעלותו שאנשי תקשורת מבינים שיש להיות כפופים להלכה !
הוא ציין בפניהם, שאם הוא משלם את 'מנת המלך' המקומי (מיסים), הדבר מותר לו (שם בשו"ע) והוא כבר פתח תיק ארנונה ומסים בעירייה המקומית. ומה עוד שכנגד 'הקורא' תלוי ועומד תיק על אי תשלום מיסים והרי הוא מכלל הפורשים מדרכי ציבור (נמוק"י מו"ק יח. ויש חולקים). ולגופם של דברים מי שקורא לחבירו רשע יורדים לחייו – ויש שאמרו שהפירוש הוא שרשאי לרדת לאומנות חבירו וזה מה שעשיתי (עיין רש"י ב"מ עא. שדחה שיטה זו שיסודה בגאונים – כמבואר בשו"ת שבסוף הראב"ן) !
***
ניתוח המקרה על ידי בינה מלאכותית הגיע למסקנה הבאה – בין 'המועמד' לבין 'הקורא' שוררת איבה עמוקה. 'המועמד' מכונה רשע ומשיב בפגיעה אנושה בפרנסת 'הקורא' שאמנם יתכן שיש לה הצדקה הלכתית (כנ"ל), אבל מצות 'אהבת ישראל' אין כאן…
***
ניתוח המקרה על ידי בינה אנושית הגיע למסקנה הבאה – שניהם מתואמים… המטרה להגיע לחשיפה הצליחה במלואה, ועתה התכנית המלאה ברגע האחרון,שניהם מתאחדים לרשימה אחת, ומי יראה אחדות מופלאה ואהבת ישראל שכזו ולא יתפעל ?!
[1] עיין מרגליות הים סנהדרין קג.




