התנגדות לבנית המגדל במסגרת "פינוי בינוי" נשמעה מהשכן שהיה לו בית ישן בסמוך. טענתו היא שהבנין יעמוד בצד דרום, הצד אליו פונים קולטי השמש של דוד המים החמים שלו – ואחר בניית המגדל יחסם 'קולט השמש' שלו ולא יהיו לו מים חמים.
יזם הפרוייקט הגיב בזלזול: "מי אמר שאני צריך לדאוג לך לשמש, אור יהיה לך בבית, ואין אתה יכול לטעון שהזכות לשמש משועבדת אליך – המגדל יהיה רחוק מחלון ביתך יותר מארבע אמות כך שיהיה לך אור בבית (חו"מ קנ"ד כ"א) – יותר מזה אני לא חייב לך כלום !
אוהבי שלום שבשכונה פנו ליזם ואמרו לו להתחשב בשכן הזקן. ואולי לממן לו בוילר חשמלי כולל הוצאות החשמל, שזו הוצאה קטנה מאד ביחס לרווחים שיהיו לו מהמגדל, וה"אמת ושלום אהבו" – אולם היזם אטם אזנו מלשמוע.
חכמי בית המדרש נזכרו ב"הגארדאקי אשר בו האישטראדור" עליו דנו פוסקים[1] והיינו סוג של מתקן ליבוש כביסה שעמד במרפסת הפונה לכיוון השמש, ששכן רצה לבנות כנגדו וכך הכביסה לא תהיה לעין השמש ולא תתייבש (במיוחד בחורף), והיו שנקטו שטענתו של בעל המרפסת מתקבלת ואין אפשרות לבנות ולחסום את השמש, כיון שהוא זקוק לה וגם דומה לאמור בתשובת הרשב"א (חלק ג סימן קנ"ו) ביחס לחסימת זרימת אויר:
"ובזה אני אומר שמתוך הדברים ניכר שהאוצרות אשר שם צריכין אויר שיכנס ממנו הרוח לקרר היין והמונע ממנו האויר מפסידו, ואם הדבר כן ונהוג שם כן הדין עם ראובן שכל שקדם האוצר אעפ"י שאין שם עכשיו אוצר הרי הוא מוכן לכך שאין צריך שיהא שם אוצר אלא כל שעשהו אוצר אסור לחברו להזיקו".
היזם שראה ש"כלתה אליו הרעה" והפוסקים נוטים לחייבו[2]. תהה מה לעשות עתה והחליט לגשת ודון באופן אישי עם השכן.
הם שוחחו על דא והא ותוך כדי הדברים השכן סיפר לפי תומו שהוא שומר על אורח חיים בריא, ומזה כמה שנים הוא מתקלח במים קרים אפילו בימות החורף הקרים…
היזם הופתע: "אז לשם מה אתה זקוק לדוד השמש שעוצר את כל הפרויקט" ?
השכן השיב בנחת: "שנים יש לי את הדוד…כבר "החזקתי" בשימוש של השמש לדוד, והדבר ישפיע על מכירת הדירה בהמשך ועוד שאני אוהב שמש חזקה שמאירה את הבית אבל אני יודע שזו טענה שלא תתקבל אז אני נתלה בטענת הדוד שהיא טענה המתקבלת בהלכה [3]… !
מבוכה. מצד אחד טענת "דוד שמש" הינה טענה נכונה ומתקבלת , אולם הוא בפועל לא נהנה מדוד השמש.
מה דעת הקוראים ?
[1] מהרש"ך סימן צ"ה, תורת אמת למהר"א ששון סי' קצב ועוד. והובאו בעמק המשפט, שכנים סימן י"ז, פתחי חושן, שכנים פי"ד ס"ק נ"ו.
[2] עיין הערה קודמת, וכן משפטי צדק יח, הרב צפניה ערוסי בעמ' 51.
[3] עיין טוב סחרה עמ' קה: "טיעון טענות הלכתיות במקום בו אליבא דאמת אינו חש להם".
