זה הוא החיבור השני היוצא במסגרת זו, ובעז"ה נזכה יחדיו שיתקיימו בנו דברי הלקח טוב (שיר השירים ה יב) : "עיניו כיונים על אפיקי מים. אלו תלמידי חכמים שהם גלגל עיני של אדם. על אפיקי מים… בשעה שהם יושבים ועוסקים בתורה השם מביע להם חכמה ומאיר עיניהם, שנאמר (תהלים יט, ט) מצות ה' ברה מאירת עינים. ואומר (שם יח) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך".
חבורת לומדי סוגיא זו:
הרב אבינדב אבוקרט
הרב יהושע גב
הרב יהודה יונגסטר
הרב חנניה כהן
הרב איתי ליפשיץ
הרב אלון מנור
הרב עופר שוורץ
הרב יצחק קראוס
תוכן ענינים
הקדמה
א. פעמים אדם מחזיק בחפץ שיש מי שמערער על בעלותו למרות שלבית דין אין הוכחה שחפץ זה הוא שלו, כיון שאין להוציא חפץ זה מידו מחמת הכלל של "המוציא מחבירו עליו הראיה" (ואף אם המוחזק טוען טענת שמא לא תמיד ניתן להוציא ממנו עיין בפירוט בא"ת בערך בערכו).
וכן קיימים מקרים בהם הדין הוא "כל דאלים גבר" ובית דין מסלקים ידם ומי שגוברת ידו תופס (ואכמ"ל בגדרי "כל דאלים גבר" ואחר שתפס – לדעת השו"ע בחו"מ קל"ט א' אין השני יכול להוציא מידו ולדעת הש"ך בס"ק ב' יכול. ובטעם השו"ע כתב ערוה"ש בסעיף ב' כדי למנוע קטטות ומריבות אבל העובדה שאין מוציאים מידו אינה מוכיחה את צדקתו).
ונראה שגם במקרה בו בית דין הכריע 'יחלוקו' (כמו בשנים אוחזין בטלית) ההחלטה איננה מלמדת על הכרעה מהותית של הספק אלא על פתרון מעשי למקרה בו קיים ספק שאין דרך להכריעו.
המשותף לאמור לעיל שהספק לא נפשט לבית דין (ופעמים אף למחזיק עצמו) ואין ידיעה ברורה מי הם הבעלים. ומכאן שיש לעיין האם מי שמחזיק חפץ זה יכול לנהוג בו כדין בעלים לכל דבר וענין כגון לקדש בו אשה (שאדם יכול לקדש אשה רק בחפץ שלו) או להקדישו לגבוה או לקיים בו מצוות התלויות בבעלות (כגון, אתרוג, ציצית, מזוזה, הבאת ביכורים מקרקע שלו) וכן יש לעיין האם יהיה מותר לו לכלות את החפץ.
יתכן שהמחזיק עצמו יאמר שברי לו שהחפץ שלו והוא יקיים בו מצוה כגון נטילת לולב בברכה, אבל לבית דין הספק עומד במקומו (ואכמ"ל לגבי ידיעה של האדם שאינו יכול להוכיחה לאחרים. ועיין בקונטרס "עדותו של הפסול לעדות" שם עמדנו על שאלה זו ביחס לדיני עדות).
ב. דיני והגדרות בעלות ותפיסה נידונו באריכות (כגון, תקפו כהן לש"ך, קונטרס הספיקות, שערי ישר שער ה' פרק ו' ואילך, המידות לחקר ההלכה ח"ב פרק י"א). הדיון לקמן יתמקד בעיקר ביחס לקיום מצוות הן בקרקעות והן במטלטלין, בתפיסה בה יש לתופס טענה ובתפיסה בה אין לו טענה ובמושג הבעלות באופן כללי וביחס לקיום מצוות (ועיין פתחי חושן, גניבה, פרק ו' ס"ק א', הליכות שלמה, מועדים פי"א סעיף ו' לגבי היחוד של מוחזק במקרה של תרי ותרי).
בית ועד לתורה 