במכון הכושר (הנפרד כמובן) ביקש המתאמן החדש ממדריך הכושר הדרכה לחיזוק הכתפיים, באומרו שיש לו שדות רבים שהוא יתחייב להביא מהם ביכורים, ויש לשאת אותם במקדש על כתפו[1] (משנה ביכורים פ"ג משנה ד') והוא חושש שהוא יתקשה לשאת מאות ק"ג על הכתף.
המדריך התפלא: והרי מפורש: "אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים…" – מדוע אתה רוצה להביא מאות ק"ג על הכתף ?
עתה היה תורו של בעל השדה להתפלא, וכי המדריך אינו יודע את דברי הירושלמי שנפסקו ברמב"ם (פ"ב מביכורים הל' י"ז), שמדרבנן צריך להפריש אחד מששים (והרוצה יכול לעשות כל שדהו ביכורים) ?!
מדריך הכושר הודה שהוא לא הכיר את דברי הרמב"ם, אבל אמר שהוא נמצא במקום זה שנים רבות ובעלי שדות רבים התאמנו ומעולם לא שמע בקשה שכזו ?
בעל השדה לא התפלא שאחרים לא ביקשו אימון לכתפיים. הוא הסביר שיש תנאים רבים לחיוב ביכורים. כגון, רק משבעת המינים ודוקא פירות משובחים שגדלים בהרים וכדו', ורק אדם שמגדל בשדהו ללא אריסים (עיין רמב"ם פרק ב' מביכורים), כך שלא הזדמן לרבים להביא ביכורים ולפחות לא בכמות גדולה.
בעל השדה הסביר שכשהוא החליט לעסוק בחקלאות מלכתחילה הוא קנה שדות ושתל סוגי גידולים מהם תהיה לו אפשרות לקיים את מצוות הביכורים שחביבה עליו, ואף שהקרקע תחזור ביובל לבעליה הראשונים, הוא חייב בביכורים עד הגעת היובל הראשון[2] – ולפיכך הוא מבקש תכנית אימונים מתאימה !
כיון שהגיע זמן מנחה, חדר הכושר נסגר עד אחר ערבית וכולם פנו (כמובן אחר מקלחת וכמובן בלבוש המיועד לתפילה ולא בבגדי האימון) לבית הכנסת שבמתחם[3].
בין מנחה למעריב לימוד תורה, שהרי: "אשרי למי שמתפלל ערבית בצבור בלילה, ובין מנחה למעריב עוסק בתורה, לחבר הלילה עם היום בתורה שהוא ענין גדול" (קצשו"ע ע', א'). ורב מכון הכושר[4] התבקש לברר את סוגיות סל הביכורים שעל כתפו.
הרב פתח בספקו של בעל השפתי צדיק (תבא): "לא מצאתי אם חיוב להביא כל הביכורים לבית המקדש ולהניף תנופה כי ירבה הטורח להעלות בכתפו, או הבאה לבית המקדש רק טנא אחד והשאר היא רק מצוות נתינת לכהן[5]". – ולא הכריע את הספק.
הם הגישו שאילתא לסנהדרין שבלשכת הגזית, ועד סגירת הגליון לא הגיעה התשובה, ונזכה ל"הראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו" במהרה !
[1] יל"ע האם יש הקפדה על כתפו הימנית ?
[2] יובל "אפקעתא דמלכא", ועד היובל השדה שלו. אבל אם חזר וקנה פעם שניה אחר היובל – עתה פטור כיון שעתה ידוע שמדובר בקנין פירות בלבד – רמב"ם פ"ד מביכורים ה"ז בנו"כ שם, וחידוש הוא שתלוי בידיעה.
[3] אכמ"ל האם מותר להתחיל להתאמן אחר שהגיע זמן המנחה.
[4] ולתמהים לשם מה רב במכון כושר, הנה חלק מהשאלות שבאו לפניו, אימון בימי תענית ובחול המועד, אימון עם מוסיקת רקע בשנת אבל ובשלשת השבועות, הגזמה בתירגולים שפוגעת בבריאות, שאלות ריבית בהוזלה בתשלום מראש, ועוד.
[5] עיין אספקלריא 186 שדן בענין, ושיטת הדרך אמונה בביכורים פ"ב י"ז בביאור הלכה, שחישוב הששים אינו מכל יבול השדה אלא ממה שביכר עתה !
בית ועד לתורה 